ד"ר גיא וולפין – ביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א
מצד אחד ברור שאי אפשר להסכים שהילד לא יצחצח שיניים, ומצד שני יש ילדים שלא מוכנים לצחצח ונלחמים בהורים. אם ההורים יוותרו, או יצאו מנקודת הנחה שממילא השיניים החלביות תתחלפנה וזה "לא נורא" שהילד לא יצחצח אותן, זו טעות חמורה, שתפגע בבריאות הילד ותגרום כאבים מיותרים, ואולי אף נזק לשיניים הקבועות וכל מבנה הפנים. על צחצוח שיניים לילדים לא מוותרים.
אין טעם לצעוק על ילד שלא אוהב לצחצח או להילחם בו. גם צחצוח שיניים לילדים כדאי וניתן לעשות זאת בצורה נעימה וכייפית.
אחד הדברים החשובים ביותר שהורה יכול ללמד ילד הוא הצחצוח ווכן חשיבות בריאות הפה ותזונה נכונה, כדי למנוע בעיות בהמשך, וילד "סרבן ואנטי צחצוח", כדאי לנסות ולהתחיל עוד מגיל צעיר מאוד להקנות הרגלים חשובים.
אפילו תינוק בן 4-5 חודשים יכול לאהוב ולהנות ממברשת שיניים: קנו 2-3 מברשות שיניים לתינוקות, ותנו לו בתור צעצוע – בלול, בעגלה, ב"אוניברסיטה" וכולי. כדאי שכל מברשת תראה אחרת – צבע וצורה, למשל מברשת פו הדב, מברשת נסיכה וכולי. התינוק לא מבין שזו מברשת. הוא בטוח שזה עוד צעצוע, יאחוז בה וינסה לכרסם אותה. המברשת תדגדג אותו בתוך הפה, תחושה שהיא מאוד נעימה לתינוקות. בעצמו הוא ינסה לנשוך ולכרסם את שערות המברשת, ובעצם יקבל עיסוי נעים לחניכיים. לא רק שהפעולה נעימה, אלא גם תקל על כאבי בקיעת השיניים, ואחר כך גם יאהב "לצחצח" את השיניים שבוקעות, ויראה את ההרגל הזה כנעים וכייפי. אפשר גם לקרר ואפילו מעט להקפיא את המברשת, והעיסוי הקר יעזור מאוד לחניכיים הכואבות.
בכל מקרה, תינוק כזה בדרך כלל יגדל לילד שמאוד נהנה מצחצוח שיניים, ואפשר להצטרף אליו ולשחק איתו עם המברשת.
המקור לחיידקי השיניים והחניכיים שתינוק נדבק בהם הוא בדרך כלל אבא או אמא! במיוחד אם מתרגלים לנשק את התינוק על פיו. לכן השתדלו לא לעשות זאת.
כדאי לאחר הנקה (חלב אם או בקבוק) להקפיד לנגב עם חיתול בד את שיני החלב ולהיפטר משרידי החלב, שתורמים להידבקות חיידקים לשיניים. לאחר ארוחה, למניעת הדבקות שרידי מזון לשיניים. זהו הליך חשוב בצחצוח שיניים לתינוקות.
יש המון ספרים נהדרים לילדים בנושא שיניים ובריאותן, צחצוח, חיידקים ועוד, שכדאי להקריא לילד ולהנות ביחד
אפשר לקחת את הילד איתכם לאמבטיה, ולהראות לו איך אתם מצחצחים שיניים, וכמה זה נעים ובעצם משחק. קחו איתכם גם את המברשת של הילד, ושחקו איתו בצורות שונות מול הראי.
בהתחלה ספרו לילד בהתלהבות שאתם הולכים לצחצח שיניים, וכמה שזה כייף ונעים: "איזה יופי, אני הולך לצחצח" , "ואו, השיניים ממש נקיות עכשיו ויש לי ריח טוב מהפה", "אחלה, יותר לא יהיו לי חיידקים בפה" וכולי.
כשהוא גדל, בקשו ממנו שיעזור לכם לצחצח: "מתוקי, בוא לעזור לי לצחצח ממש טוב", "בוא נשחק מחבואים עם החיידקים ונתפוס את כולם" וכולי.
אפשר לבקש ממנו שיחזיק את המברשת ויצחצח לכםאת השיניים, אחר כך התחלפו בתפקיד…
כשהוא מצליח להחיזק מברשת בפה "ולצחצח", אפילו לזמן קצר, הרעיפו מחמאות רבות והראו התלהבות אין סופית…
אפשר אחרי כל צחצוח לתת מדבקה של סמיילי, כוכב, לב וכולי.
כל 5 מדבקות קטנות, תנו מדבקה למצטיינים – מדבקה יותר גדולה, או אפילו פרס קטן אחר.
עוד כמה ימים, ובפעם הבאה תספרו לו שיש עוד כמה חיידקים שתחבאו על שיניים אחרות, והראו לו איפה ואיך לנקות. כמובן שכדאי לעזור לו…
כל הנ"ל יש לבצע בסבלנות, בעדינות, עם הרבה חיזוקים חיוביים בצורות שונותכדי לא ליצור "אנטי"!
וודאו שהילד מנקה את מברשת השיניים שלו ביסודיות לאחר כל שימוש, ומאחסן את המברשת במקום יבש. (רצוי לא ליד בית השימוש – אשר מהווה כר לחיידקים).
כל 3 חודשים כדאי להחליף מברשת, או לאחר מחלה עם חום, או כשהזיפים כבר מעוכים לגמרי.
כדאי להפריד בין מברשות השיניים של כל ילד – החיידקים מדבקים ממברשת למברשת, במיוחד אם אחד הילדים חולה.
אין טעם לצעוק על ילד שלא אוהב לצחצח או להילחם בו. גם צחצוח שיניים לילדים כדאי וניתן לעשות זאת בצורה נעימה וכייפית.
