בקיעת שיניים אצל תינוקות וילדים: מידע ועצות
ד"ר גיא וולפין, ביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א
המשנן החלבי
התינוק נולד ללא שיניים (למעט מקרים חריגים), אך החלביות כבר בשלבים סופיים של יצירתן בעצמות הלסת, ואפילו חלק מהשיניים הקבועות כבר מתחילות להיווצר. במקרים חריגים לתינוק שנולד תהיה כבר שן בפה, וחיייבים ייעוץ ממומחה לרפואת שיניים לילדים האם לעקור אותה או להשאירה. אם היא ניידת – כמעט תמיד עוקרים ובהקדם.
בדרך כלל השיניים החלביות החותכות התחתונות יהיו הראשונות לבקוע- בגיל 6-9 ח' בממוצע, ואחר כך העליונות. שיניים אלו גם מכונות "שיניים נשירות", כיוון שאמורות לנשור בשלבים שונים בגדילה, ולהתחלף בשיניים קבועות.
עד גיל שנה וחצי תבקענה גם הטוחנות הראשונות ואח"כ הניבים, ועד גיל 2.5-3 שנים תבקענה גם הטוחנות השניות, וכל שיניים החלביות כבר אמורות להיות בפי הילד. צריכות להיות 5 שיניים חלביות בכל צד (2 חותכות, ניב, שתי טוחנות), סה"כ 20.
באיור מופיעים גילאי הבקיעה הממוצעים של השיניים החלביות, ואין צורך להיכנס לבהלה אם יש שינוי קל מהממוצע.
גיל הבקיעה תלוי גם במשך ההריון וגם בבריאות הכללית והיעדר בעיות גנטיות הורמונאליות. אם יש הקדמה ממשית בבקיעה או איחור גדול, התייעצו עם רופא השיניים. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם
לגבי בקיעת השיניים, מה לעשות במקרים של חבלה, תזונה נכונה, צחצוח שיניים וכולי.
בלידות מוקדמות ובפגים מראש יש לצפות לעיכוב בגיל הבקיעה. בלידות מאוחרות ו/או גדילה מואצת ע"י הורמונלי, צפוייה הקדמה בגיל הבקיעה. כמו כן במעקב ההתפתחות אחר התינוק בטיפת חלב אפשר להתייעץ עם האחות.
לעיתים הבקיעה מלווה בדימום מהחניכיים וכאבים, אך לגבי חום ושלשולים הדעות חלוקות בין הרופאים. בכל מקרה, אם החום גבוה מאוד או שאינו חולף גם לאחר סירופ, קחו את הילד לבדיקה אצל רופא ילדים, ולבדוק אם אין מחלה אחרת ברקע. מחלה קשה עלולה לבקוע גם בשיניים שמצויות בפה וכן באלו שבשלבי יצירה בעצמות הלסת.
להקלה על כאבי בקיעת השיניים אפשר לתת לפעוט ללעוס מברשת שיניים רכה לפעוטות או נשכן. כדאי אפילו לשים אותם במקרר לפני שנותנים לתינוק- גם פעולת הנשיכה וגם הקור מאוד יעזרו לכאבים. לעיסת שורש של צמח הסיגלית יכול לעזור.תה קמומיל או בבונג (לא ממותק!) יכול לעזור. פחות מומלץ – ג'ל שקונים בבית המרקחת ומכיל מעט חומר הרדמה. הנ"ל נשטף במהירות עם הרוק ולא יעיל במיוחד.
המשנן המעורב
בערך בגיל 6-7 שנים מתחיל שינוי בפה הילד : השיניים החותכות תתחלנה להתנדנד , לנשור ותבקענה החותכות הקבועות. בחלק מהמקרים החותכות הקבועות בוקעות מאחורי החותכות החלביות, והמצב עדיין נורמלי, כיוון שככל שתמשכנה לבוקע והלשון תדחוק אותן קדימה, כך ידחקו החלביות וינשרו לבסוף. עד גיל 12-13 שנים בממוצע כל החלביות תתחלפנה, אך גם תבקענה לפה שתי שיניים טוחנות קבועות שלא החליפו חלביות. בתקופה הזו המשנן נקרא "משנן מעורב".
באותו גיל, 6-7 שנים בממוצע, מאחורי השיניים הטוחנות החלביות תתחיל לבקוע שן טוחנת קבועה שמתווספת לשיניים הקיימות, ולא מחליפה אף שן חלבית. כדאי לשים לב אליה ולעזור לילד לצחצח אותה, כיוון שעד שתבקע ותגיע לאותו הגובה כמו שאר השיניים קשה מאוד לצחצח אותה, וחבל שיהיו בה שרידי מזון ויתפתח ריקבון.
כדאי לזכור שהשיניים שמתחילות לבקוע הן שיניים קבועות "של מבוגרים" – הן צהובות יותר (בגלל שיש בהן יותר דנטין והן יותר עבות) וכן רחבות יותר מהשיניים החלביות החותכות, אך עצמות הפנים שמתפתחות הן עדיין של ילדים. לכן לעיתים יש מצבים של צפיפויות, ובקיעת שיניים בזוויות חריגות או חוסר בקיעה של שיניים. אל תמתינו שנים לאיבחון אן המצב תקין, אלא בכל מצב שנראה לא תקין גשו לרופא השיניים לבדיקה. במצב חריג כדאי גם להתייעץ עם מומחה ליישור שיניים.
סביב גיל 10-12 יחולו שאר השינויים, בממוצע: שאר החלביות יעברו החלפה לשיניים קבועות, וכן תבקע שן טוחנת שנייה מאחורי השן הטוחנת הראשונה שבקעה בגיל 6-7 שנים.
אחרי גיל 17-18 אמורה לבקוע שן בינה , שהיא הטוחנת השלישית. לא תמיד היא בוקעת – לפעמים היא כלל לא נוצרת בגוף, ולעיתים היא כלואה.
באיור מופיעים גילאי הבקיעה הממוצעים של השיניים הקבועות, ואין צורך להיכנס לבהלה אם יש שינוי קל מהממוצע.
במקרים בהם יש הפרעות גנטיות או אנדוקריניות יתכנו שינויים מהנ"ל, גם במספר השיניים וגם בגודלן או בצורתן או באיכותן. למשל בילדים הסובלים מעודף פעילות של בלוטות הורמונליות כמו בלוטת התריס, האדרנל, הפרה תירואיד – צפויה הקדמה של בקיעת השיניים לעומת הממוצע, ואילו בילדים שלהם יש תת פעילות של בלוטות אלו צפוי עיכוב בבקיעה.
סה"כ ברוב המקרים תהיינה 2 חותכות, ניב, 2 מלתעות ו-3 טוחנות (כולל שיני הבינה), דהיינו 32 שיניים קבועות.
אם נראה לכם שמשהו לא תקין, התייעצו עם רופא השיניים, ייתכן שיש צורך בבדיקות הורמונליות מתאימות ו/או בהתערבות של מומחה ליישור שיניים (אורתודונט)
** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים
כל הזכויות שמורות להסתדרות לרפואת שיניים בישראל
כיכר דיזנגוף 9, תל אביב יפו
