מראה, מראה שעל הקיר

חשבתם פעם מדוע האמא החורגת של שלגייה, המכשפה הרעה, השוותה את עצמה דווקא לשלגייה הצעירה? או למה בכלל הייתה לה אובססיה להיות הכי יפה בממלכה?

בין אם זה ניתוח, פעולה זעיר פולשנית או טיפול לא חודרני, פרוצדורות רפואיות קוסמטיות ואסתטיות באזור הפנים הפכו להיות בין הטיפולים הרפואיים הנפוצים ביותר בעולם.

הפנים הם אזור הפוקוס העיקרי באינטראקציות בין בני האדם בחיי היומיום. תחושת ה- wellbeing שלנו קשורה באופן הדוק לאופן בו אנו תופסים את המראה החיצוני שלנו. תפיסה או הערכה עצמית נמוכה קשורה ל- wellbeing לקוי, לעומת זאת שינוי חיובי במראה (כתוצאה ממעבר לתזונה מאוזנת ופעילות גופנית או הליכים אסתטיים) יכול לשפר את ה-wellbeing הפסיכולוגי ואף סימפטומים של דכאון.

ההגדרה ליופי ומשיכה הינה מורכבת, וחסרת סטנדרט אוניברסלי המקובל ומוסכם בתחום הרפואה האסתטית. עם זאת, רבים מאמינים שיופי קשור בעיקר במודולציה קוגניטיבית, ומשיכה היא פרמטר רב ממדי הנשען בעיקר על עיבוד תפיסתי.

הכלי הבסיסי והאפקטיבי ביותר שלנו להערכה עצמית של הפנים, הוא ללא ספק, המראה שיש בכל בית. לכן ניתן לשער שחוסר שביעות הרצון של אישה (או גבר) עם המראה החיצוני שלה, קשור לתפיסה האישית שלה לגבי מה שנשקף אליה מהמראה. לאורך ההיסטוריה מערכת היחסים בין האדם והמראה עשתה את דרכה לאגדות וסיפורי פולקלור, החל מהסיפור על נרקיסוס במיתולוגיה היוונית ועד לסיפור שלגייה. נשים שואפות להיות שלמות עם הדמות הנשקפת אליהן במראה, אך כאשר הן אינן שלמות עם עצמן, הרצון לשנות מתעורר ותהליך השינוי מתחיל – והן פונות להליכים אסתטיים.

אז מה מוביל נשים לבצע הליך אסתטי? האם זה נובע מחיפוש מתמיד אחר פגמים בפניהן, או שמא רצונן להדגיש ולשמר מאפיינים או תווי פנים שיפים בעיניהן?

כיום ידוע כי למדיה הויזואלית השפעה כבירה על איך שאנו תופסים את עצמנו מבחינה חיצונית. "תרבות הפילטרים" משנה את הפנים בלחיצת כפתור, ומעוותת את תפיסת המציאות של הרבה ממשתמשי המדיות החברתיות השונות. למעשה, תופעה זו היא אחת הסיבות המובילות אנשים ובעיקר נשים לבחור בטיפולים אסתטיים באזור הפנים. הן רוצות להראות יותר טרנדיות, צעירות או "יפות" עפ"י ההגדרות של המדיה.

מחקרים מראים שיש אזורים מסוימים בפנים הגורמים, לנשים במיוחד, לרצות לשנות את המראה שלהן. עם התקדמות תהליך ההזדקנות, אזורי פוקוס אלו משתנים.

נשים בשנות ה-20 מתמקדות בעיקר באף, בשפתיים ובמרקם העור. נשים בגילאי 30-40 מתמקדות בעור ובאזור הפריאורביטלי. נשים מבוגרות יותר בגילאי 50-60 מתמקדות בעיקר באזור הפריאורביטלי וקו הלסת. מעניין לראות שנשים, ללא קשר לגילן, מתמקדות ב- Focal points האישיות שלהן עצמן, גם כשהן בוחנות נשים צעירות מהן, אך לא כשהן מסתכלות על נשים מבוגרות יותר.

במחקרים שנערכו נמצא שנשים צעירות, שחוו מעט יחסית מתהליך ההזדקנות, שאפו לטפל או לשנות אזורים בפניהן אשר הן חשבו שמפריעים להרמוניה של הפנים שלהן (Facial harmony). לעומתן, נשים מבוגרות יותר אשר כבר חוו את השפעות תהליך ההזדקנות, הגרביטציה ואבדן הנפח והאלסטיות – שאפו למראה צעיר יותר (Anti aging – youthful look).

המחקרים מראים שנשים, כאשר מסתכלות על נשים אחרות בגילאי 20-30, מתמקדות באזורים אותן הן תופסות כפגמים בפניהן שלהן, זאת ללא קשר לגיל שלהן עצמן. כלומר, הן בוחנות בנשים אחרות וצעירות מהן את הדברים שמפריעים להן בפניהן שלהן. תבנית זו משקפת נטייה להשוואה לא בריאה, השואבת עידוד מאידיאל היופי כפי שמוצג במדיה, כמו גם מדעה אישית, מה שמוביל לרצון לבצע הליך אסתטי, מסיבות שאינן תמיד נכונות ובריאות.

כששאלו נשים מבוגרות (גילאי 50-60) מדוע דווקא אזור קו הלסת והאזור הפרי-אורביטלי הם האזורים שהכי מפריעים להן, הן טענו כי לא משנה כמה איפור שמו, הן לא הצליחו לטשטש את האזורים הללו. בנוסף, הן טענו שאזורים אלו הדגישו את הגיל שלהן וגרמו להופעה הכללית שלהן להראות מבוגרת יותר.

כאמור, נשים המעוניינות בהליכים אסתטיים מתמקדות בעיקר באזורים בפנים שאותן הן הכי פחות אוהבות – "נקודות חולשה", ומשוות באופן תמידי אזורים אלו לנשים אחרות צעירות יותר מהן. מה שיכול להשפיע על ציפיותיהן מהטיפול האסתטי.

יש לזכור שהשפעות המדיה הויזואלית, עם הפילטרים, הריטושים והעריכות לא פוסחת גם על ציבור רופאי האסתטיקה. השפעות אלו יכולות לפגום בשיקול הדעת המקצועי של הרופא והתפיסה שלו לגבי מה מוגדר כטבעי ומושך. פגיעה זו בשיקול הדעת נקראת – Visual facial adaptation ומתוארת בספרות.

מטופלים של טיפולים אסתטיים שונים ממטופלים רגילים בכך שלרוב הם מגיעים לקליניקה עם איזשהו "חזון", או ציפיות מסוימות כלשהן מהטיפול והתוצאה אליה הם שואפים להגיע. זאת בניגוד לטיפולים רפואיים "רגילים" (למשל בבית חולים) שם הטיפול מוצע לרוב ע"י הרופא ואינו אלקטיבי או נתון לרצון ובחירת המטופל.

לאור זאת, יש להדריך ולכוון מטופלות צעירות בהתאם לציפיות שלהן, תוך יצירת גבול בין מה שטבעי ונכון עבורן מבחינה רפואית-אסתטית, ובין מה שמשודר אליהן באינסטגרם או בטיקטוק. עם מטופלות מבוגרות יותר יש לוודא שהציפיות שלהן ריאליות ביחס ליכולות הטיפול והרופא המטפל. משום שמטופלות מבוגרות משוות עצמן כאמור לנשים צעירות יותר, יכולות להיווצר אצלן ציפיות לא ריאליות ביחס לתוצאות הטיפול. הדבר יכול להוביל גם לטיפול יתר ולמראה "מנופח" ולא טבעי, כדי להפטר מהקמטים בכל מחיר.

על רופאי האסתטיקה להקפיד פן יהפוך המזרק שבידם לאותו תפוח מורעל מסיפור שלגייה, ובמקום לשמר את תווי הפנים והיופי הטבעי שבכל אחת, יגרום לנזק ולמראה מוגזם וגרוטסקי. לבסוף עלינו לזכור שהדמות הנשקפת אלינו מהמראה היא הרבה מעבר למראה חיצוני, והערכה עצמית צריכה להסתמך על פרמטרים רבים אחרים.

ד"ר אלעד מושל

D.M.D. M.HA.

קליניקה לרפואה אסתטית ר"ג | ק.ביאליק