ריח רע מהפה – סיבות ופתרונות
ד"ר גיא וולפין – מנהל הפורום
גם לילדים וגם למבוגרים מדי פעם יש ריח רע ולא נעים מהפה (האליטוזיס, באשת הפה), ולא תמיד אנו יודעים על כך. לסביבה גם קשה ולא נעים להעיר למישהו שיש לו ריח רע מהפה. הריח הרע שיש בבוקר לאחר השינה לא נחשב לבעייה, בגלל שלאחר שהפה בלילה יבש יחסית, זהו ריח אופייני. אך אם לאחר שמצחצחים את השיניים הריח הרע לא עובר, בהחלט יכול להיות שיש בעייה שאינכם מודעים אליה.
יש סיבות רבות שיגרמו לריח הרע: רוב הבעיות נגרמות בגלל חיידקים, שעלולים לגרום לריקבון שיניים, לאבנית, לדלקות בחניכיים, נזלת כרונית או סינוסיטיס. אם יש בפה כתרים באיכות גרועה או סתימות לקויות המצב יחמיר, במיוחד אם יהיה ריקבון מתחת לכתרים או לסתימות. רק חלק קטן ממקרי הריח הרע מקורו בבעיות קיבה, דלקת גרון, דלקת שקדים.
במילים אחרות, בדרך כלל הטיפול בריח רע מהפה הוא במרפאת השיניים, בהתאם לסיבה: למשל, אם אבנית ודלקות חניכיים הן הסיבה לריח, נבצע ניקוי של השיניים והסרת אבנית, ונסביר איך לבצע מניעה של הבעיה בבית, ע"י היגיינה אוראלית טובה.
סיבות שונות לריח רע מהפה ופתרונות
1. היגיינה אוראלית לקויה, דלקות ומחלות חניכיים: האבנית היא הצטברות של חיידקים והסתיידותם בתוך המרווח הזעיר שבין החניכיים לשיניים (כיסי חניכיים). בהיעדר טיפול ותחזוקה, האבנית תצטבר והמצב יחמיר, ותיווצר דלקת חניכיים (שמלווה לפעמים גם בדימומים ורגישות). כאשר האבנית גדלה, הדלקת תהפוך למחלת חניכיים ותהיה נסיגת חניכיים ונסיגת עצם לסת ורקמות תומכות בשן, והשיניים תאבדנה את יציבותן. המצב הכללי הנ"ל מלווה בפעמים רבות גם בריח רע מהפה: כתוצאה מפעילות החיידקים יש שיחרור גזים גופריתיים, שהינם בעלי ריח רע וחזק מאוד. גם הילכדות של מזון בין השיניים בגלל נסיגת חניכיים באיזור היא גורם בפני עצמו, גם בגלל הדלקת, וגם בגלל ריח המזון שנרקב. אם במחלת החניכיים תיווצר גם מוגלה, גם לה יש ריח "לא נעים".
הטיפול: טיפולי חניכיים בהתאם למצב כל 3-4 חודשים, הדרכה יסודית בצחצוח נכון והיגיינה אוראלית טובה – בחירת המברשת המתאימה, כיצד להשתמש בחוט דנטלי, המלצה על שטיפת פה מתאימה, שימוש בקיסמים מיוחדים וכולי. טיפול חד פעמי לא יעזור: יש להקפיד להגיע לביקורות וטיפולים מונעים במרפאה, ולהמשיך לתחזק בצורה מעולה את ההיגיינה בבית.
2. חורים בשיניים (עששת): בחורים החיידקים ממשיכים לחיות ולהתרבות, וכאמור פעילותם מלווה בהפרשת גזים לא נעימים, ובמיוחד אם יהיה זיהום בפה והפרשת מוגלה. גם שרידי אוכל שנתקעו בין השיניים או בחורים עצמם יגרמו לכאבים ולריח רע. אם יש כתרים ישנים שכבר אינם מתאימים או אף גורמים לנזק, בהחלט ייתכן ריקבון מתחת לכתר.
הטיפול: לבצע סתימה בשן שנרקבה, ובמידת הצורך כתר איכותי. במקביל יש להמשיך ולהתמיד בהיגיינה טובה של הפה בבית.
3. יובש פה: פה יבש הוא מצב לא נעים ובעייתי שנגרם בגלל היעדר הפרשת רוק בכמות מספקת, או שהרוק אינו איכותי מספיק. הרוק מגן על השיניים בגלל שהוא מקשה על החיידקים להידברק אליהן, וכן מכיל מרכיבים של מערכת החיסון שנלחמים בחיידקים. אנשים שסובלים מפה יבש בדרך כלל יסבלו גם מריח רע, מריקבון שיניים ומדלקות חניכיים. במחלות שונות גם אופיינית בעיית הפה היבש, כמו בסוכרת, הקרנות, כמותרפיה, תסמונת שיוגרן, גידולים, אבנים בצינוריות הרוק, אסטמה ועוד. כמו כן יש תרופות שגורמות ליובש פה.
הטיפול: איזון וטיפול בבעיה הרפואית הכללית, במקביל להגדלת הפרשת הרוק בפה, למשל סוכריית לימון ללא סוכר או מסטיק ללא סוכר. אפשר במצבים כרוניים וקשים של יובש פה להשתמש בתכשירים מלאכותיים שהינם תחליפי רוק.
4. נזלת, סינוסיטיס, בעיות בדרכי נשימה: במצבים של נזלת כרונית ו/או סינוסיטיס, עלולים להצטבר משקעי נזלת על גב הלשון ולגרום לריח הרע (post nasal drip).
הטיפול: איבחון המצב וטיפול בהתאם ע"י רופא אלרגולוג, רופא ריאות, רופא אף-אוזן-גרון וכולי. אפשר לנסות שיטות של רפואה אלטרנטיבית, כמו רפואה סינית, הומיאופטיה, חדר מלח וכולי. במקביל, יש מברשות שמיועדות במיוחד לניקוי הלשון, ואפשר גם עם מברשת השיניים עצמה לבצע זאת.
5. תותבות ישנות או לא תקינות: אם התחזוקה של השן התותבת לקויה, בהחלט גם על התותבת יכולים להצטבר חיידקים ואבנית. אם יש גם שאריות אוכל שנתקעו בתותבת, גם הם יגרמו לריח רע. בתותבת גם עלולה להתפתח מושבת קנדידה, שהיא פטרייה, שגם תורמת לריח רע.
הטיפול: תחזוקה נאותה של התותבת בבית, ע"י הברשתה וכן שימוש בחומרים מיוחדים שקונים בבית המרקחת. רופא השיניים יכול לתקן, לרפד ולאזן את התותבת ולהתאים אותה טוב יותר אל רקמות הפה. אם התותבת במצב גרוע, כדאי לבצע תותבת חדשה.
6. דלקת גרון: מצב שונה לעומת הגורמים הקודמים, ואינו כרוני. בעת דלקת גרון או דלקת שקדים, התרבות החיידקים והיווצרות מושבות חיידקיות תגרום לריח רע מהפה, שיחלוף עם ההחלמה מהדלקת.
הטיפול: ממוקד במחלה עצמה. יש לאבחן ע"י רופא ולקבל טיפול מתאים, ולא לקחת תרופות על דעת עצמך, ובמיוחד לא להתחיל לבלוע אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא.
עצות נוספות לטיפול בהאליטוזיס
** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים
כל הזכויות שמורות להסתדרות לרפואת שיניים בישראל
כיכר דיזנגוף 9, תל אביב יפו
