ראשית יש להבדיל בטיפול של "סתימה רגילה" בין אמלגם שהיא סתימה מתערובת של מתכות, לבין קומפוזיט, למשל, שהוא חומר בגוון השן ונדבק לשן ומתלכד איתה. INLAY היא סתימה מחרסינה שמבוצעת לאחר ניקוי העששת ולקיחת מידות למעבדה, הכנה במעבדה ואז מודבקת בתוך השן.
לגבי הסרת חומר שן - קומפוזיט היא השמרנית מכולן והכי פחות הסרת חומר שן.
לגבי חוזק - סתימת חרסינה חזקה יותר פיזית רק בתנאי שיש עובי מסויים, חרסינה דקה מדי תישבר בלחצי הלעיסה. כמו כן זהו חומר "צפיד", דהיינו קשיח, ולכן יש לקדוח בצורה מסויימת וליישר זוויות בחלל השן כדי שיהיה אפשר להכניס סתימת חרסינה. על כן תיאורטית מדובר ביותר הסרת חומר שן.
מצד שני, קומפוזיט מאוד קשה לביצוע ובמיוחד ברמות של מושלמות, ולא כל רופא מסוגל לבצע בצורה טובה. מה גם שיש טענה שהקומפוזיטים נועדו לכישלון ותיווצר עששת משנית לאחר כמה שנים.
מכאן (וללא תלות במחיר) יש רופאים שלדעתם קומפוזיט יעיל יותר ושמרני יותר ועל כן כדאי יותר, ויש רופאים שמאותן סיבות חושבים בדיוק הפוך. אין אמת אחת מוחלטת, ואין תמימות דעים בנושא.
ראשית יש להבדיל בטיפול של "סתימה רגילה" בין אמלגם שהיא סתימה מתערובת של מתכות, לבין קומפוזיט, למשל, שהוא חומר בגוון השן ונדבק לשן ומתלכד איתה. INLAY היא סתימה מחרסינה שמבוצעת לאחר ניקוי העששת ולקיחת מידות למעבדה, הכנה במעבדה ואז מודבקת בתוך השן.
לגבי הסרת חומר שן - קומפוזיט היא השמרנית מכולן והכי פחות הסרת חומר שן.
לגבי חוזק - סתימת חרסינה חזקה יותר פיזית רק בתנאי שיש עובי מסויים, חרסינה דקה מדי תישבר בלחצי הלעיסה. כמו כן זהו חומר "צפיד", דהיינו קשיח, ולכן יש לקדוח בצורה מסויימת וליישר זוויות בחלל השן כדי שיהיה אפשר להכניס סתימת חרסינה. על כן תיאורטית מדובר ביותר הסרת חומר שן.
מצד שני, קומפוזיט מאוד קשה לביצוע ובמיוחד ברמות של מושלמות, ולא כל רופא מסוגל לבצע בצורה טובה. מה גם שיש טענה שהקומפוזיטים נועדו לכישלון ותיווצר עששת משנית לאחר כמה שנים.
מכאן (וללא תלות במחיר) יש רופאים שלדעתם קומפוזיט יעיל יותר ושמרני יותר ועל כן כדאי יותר, ויש רופאים שמאותן סיבות חושבים בדיוק הפוך. אין אמת אחת מוחלטת, ואין תמימות דעים בנושא.
